יורם אלמוג

משל עט האסטרונאוטים של נ.א.ס.א

מה ניתן ללמוד מסוכנות החלל הרוסית ואסטרטגיית האוקיינוס הכחול על כמה צריך להשקיע בציוד?

על רקע החדירה המואצת והמבורכת אמנם של טכנולוגיות חדשות לתחום המסעדות, חשוב לזכור שמה שלקוחות [וגם עסקים..] צריכים הם לפני הכל הפתרונות והשימושים שמציע המוצר.

מלאכת התכנון דורשת מאיתנו להשקיע מחשבה, לתכנן ולזהות איזה ציוד ואילו מוצרים ושירותים יתנו את הפתרון המתאים ביותר לצרכי הפעילות.

האם תמיד הפתרון הטוב ביותר פירושו הפתרון המתוחכם, המתקדם, ההייטקי והיקר ביותר?

האם המשמעות חייבת להיות השקעות בציוד המתקדם והיקר ביותר?

בוודאי שלא!

הסיפור הבא ממחיש את הנקודה היטב:

בשנות ה־60, בעיצומו של המרוץ לחלל, דרשו האסטרונאוטים האמריקאים עט שיוכל לכתוב בחלל, בתנאי חוסר כבידה.

תקציב בסך 1.5 מיליון דולר שניתן לחברת פישר, אפשר את פיתוח "עט האסטרונאוט", זה שזכה להצלחה קטנה מאוד בשוק המסחרי. 

הקוסמונאוטים הסובייטיים היו זקוקים לפתרון לאותו צורך – לכתוב בחלל בתנאי חוסר כבידה והם אכן קבלו פתרון, רק זול במיליון וחצי דולר: עיפרון.

כך מספרת לפחות אגדה שרצה ברשת. האמת היא שחברת Fisher באמת פיתחה עט חלל ומכרה אותו לנאס״א. אך זה היה מיוזמתה ובזמן שהאסטרונאוטים של נאס״א הסתדרו יפה עם עפרונות מכאניים. אבל זה כבר לסיפור אחר.

החשוב הוא מוסר ההשכל, שלעתים קרובות אין צורך להשקיע תקציבי ענק לקנות או לייצר את הציוד המתוחכם והיקר ביותר, כאשר הוא "גדול על הצורך" ובמיוחד כשלרגלינו מונח פתרון זול יותר, שנותן מענה מדויק לצורך צנוע.

 

ואיך זה קשור לעולם המסעדות?

במסעדות רבות אני נתקל בציוד גדול ויקר, שמסוגל לתת תפוקות גבוהות בהרבה ממה שאי פעם יידרש להן מטבח המסעדה; ציוד High-End יקר להחריד שנועד לטפל במנות עם מכר שולי, או ציוד שאין וכנראה לעולם ייעשה בו שימוש. מקרים כאלה של בזבוז משווע נובע לרוב משילוב של חוסר ניסיונו של המסעדן עם עבודה לא מקצועית של המתכננים.

כאן נכנסת לתמונה "חדשנות הערך" – עיקרון מתוך אסטרטגיית האוקיינוס הכחול, שבמסגרתו אנחנו יוצרים יתרון תחרותי דרך הפחתת עלויות, במקביל לשיפור הערך ללקוח.

הרעיון הוא ליצור חדשנות שבמסגרתה נהנה העסק מהפחתת עלויות, בעוד הלקוח נהנה ממרכיבים אותם הענף לא הציע קודם לכן בכלל, או במידה לא מספקת. חדשנות הערך מורכבת מארבע פעולות יסוד, שבמסגרתן על הצוות האסטרטגי להחליט אילו גורמים יש:

לצמצם: הגורמים אותם יש לצמצם במידה רבה לעומת המקובל בענף.

להרחיב: הגורמים שיש להרחיב במידה רבה לעומת המקובל בענף. זה אומר שלפעמים צריך להשקיע באמצעים ואלמנטים מסוימים יותר מהמקובל בענף.

לבטל: הגורמים שנראים כמובנים מאיליהם אולם יש לבטל אותם בשל אי מתן ערך ללקוח ו/או אי כדאיות כלכלית.

ליצור: גורמים שהענף לא הציע מעולם ואותם יש ליצור.

מה שכן נכון לעשות במסגרת "דילמת החדשנות" הזאת הוא למפות את הפעולות והצרכים של העסק בטווח הקצר, הבינוני והארוך ובהתאם לכך לזהות ולהחליט לאילו אמצעים וציוד נכון יהיה להפנות יותר תקציב ולאילו פחות.

 

מתלבטים?

דברו איתנו וקבלו ייעוץ ראשוני.